משתכן בנשמתי האפלה
לולא היה חסרוני בי ניכר
לא היו החלטותי בו נתלה
חורים ממלאים את גופי במחשבה
אולי נגמרה לה כבר התקווה
עולם אפור שוכן לו בעתיד
עולם ללא טעם, עולם מחריד
ואני אומר לעצמי- מה הטעם.
חבל שאי אפשר לחזור לפעם.
חבל שמזל אלי לא יוזמן
מזל שייחשף רק בחזרה בזמן
ואולי יבוא היום שהשלווה תשוב? אולי יבוא יום שבו נוכל לראות טוב? אולי יום יבוא וטל הבורא ישטוף את האדמה וינקה הזוהמה, הרוע ייגמר והלעג יישבר, אלוהים אל הרוע יתאכזר והאהבה תחזור בנו לנקר? מתי יבוא היום בוא לא נדאג למה שיקרה יותר?
;){kind=link}