אני מנסה ממש חזק להתרחק מהתמכרויות, ואני חושב שהתמכרויות נובעות מהנאה. האם אני נהנה לשבת מול המחשב ב5 בבוקר מחוסר ברירה כשהבצפר מתחיל עוד שעה וחצי? לא. אז למה אני עושה את זה? כי אני מכור. למה התמכרתי? כי נהניתי מזה. זה לא אומר שאני נהנה עכשיו? אמממ..... שאלה למחשבה. האם כל התמכרות נובעת מהנאה, ואם היא הנאה- והיא מכפה על דברים לא מהנים, למה לא.
ההורים שלי כועסים עלי, בעיקר בגלל התעודה הנוראית שקיבלתי. כמה שאני גרוע בלימודים, ועוד זה בכיתה י', בגרויות, מבחנים, ועקרונות. האם החיים שלי הולכים למקום כ"כ מסוכן שאני הולך להתחרט עליו? אולי. אבל אין לי זמן לשיקולים נוספים, כל מה שאני רוצה זה בסה"כ להצליח, וזה כ"כ קשה. כ"כ קשה לי ללמוד, כ"כ קשה לי להבין, כ"כ קשה לי להשקיע. אני כל יום חושב אולי אני צריך לפרוש מהלימודים, אבל כולם אומרים לי שזוהי הנוסחה להצלחה- בלי לימודים, מה אתה שווה, כמה יאיר לפידים יש וכל זה.
יש אנשים שלא נועדו ללמוד- יש אנשים שפשוט לא יודעים ללמוד. ''אתם חייבים לעשות את זה. אפילו שאתם לא נועדתם לזה, כי אם לא- החיים לא יאפשרו לכם הרבה דברים'' ועל זה אני אומר- זה לא אפשרי. להגיד לבן אדם כמוני להתחיל ללמוד כי הוא 'חייב' זה פשוט לא עובד. יש אנשים שלא יודעים ללמוד. יש אנשים שלא יודעים להתרכז. יש אנשים שפשוט לא מבינים- ואפילו שמסבירים ומפרטים, עדיין קשה. מה אני כבר יכול לעשות? להכריח את עצמי? זה לא עוזר. לשבת וללמוד את החומר? מה זה ללמוד, לפתוח ספר ולקרוא? אני לא יודע. מה זה ללמוד למבחן, לשבת בכיתה ולהקשיב למורה? נו באמת. מה זה ללמוד, לעשות ש.ב., ללמוד למבחנים שבועות לפני? ג'יזס. אני בסה"כ רוצה לחיות בנעם, יש לי מספיק צרות להתמודד איתם- אבל עכשיו אני צריך להתמודד עם הצרה הגדולה, לא הכי, אבל גדולה- לימודים. ובזה רק הגורל יוכל לעזור לי.
;){kind=link}