ועוד פעם, הסערה חוזרת. השקט בא והולך והסערה תמיד נשארת. ושוב פעם הלחץ ושוב פעם העצבים, כל מה שאני מתפלל אליו זה מספר ימים של שקט, של מנוחה, של שלווה, וזה לא בא אלי. זה מתעלם ממני. זה פוסע עלי בשתי צעדים וממשיך. זה אכזרי. זה לא נשלט. זה פשוט מדכא.
שוב פעם להכנס לפייסבוק ולראות את החדשות הנוראיות האלה. נוראיות? תלוי למי. חשבתי שעברתי את זה. חשבתי שזה בא והלך. אבל לא, זה בא שוב.
זה לא עוזב אותי- ועכשיו ההחלטה חוזרת. האם להשתתף ולחוות את החוויות שבישבילי הם אסון או לא ללכת ולהיות אאוטסיידר מן החברה.
האם לבחור בדבר שנכון לכולם או בדבר שמתאים לעצמיך. וההורים אומרים תעשה מה שכולם עושים, וכולם אומרים לזרום עם הזרם ואני לא מרגיש שאני רוצה בזה. אני חושב שלוותר זה פטתי, אבל גם לבחור במשהו שאני לא אוהב רק בישביל להיות חלק מהחברה גם נראה חתיכת הפסד.
ושאלה לי אליכם- במידה והיה לכם דבר, שהיה נחשב להיט אצל חבריכם אבל אצליכם הוא דבר גרוע ולא רצוי, הייתם בוחרים לעשות את זה או ללכת כדרכיכם ?
;){kind=link}