עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
זה לא הבלוג המקורי
בימים בהם שכחתי את הססמא לבלוג "זאב מנחם (zeev.bloger.co.il)
נהגתי לכתוב פה את מה שהיה לי לכתוב שם ולא יכולתי. כעת, כשיש לי את הססמא לשניהם, אני נוהג לכתוב מידי פעם גם פה וגם שם- בעיקר שם. אז אם אתם אוהבים או עוקבים (והסיכויים נמוכים) אני שם.

על אנשים מושלמים ופגומים

20/04/2014 02:44
יובל
אני לפעמים לא מודע לסיבה שבגללה אני כל זמן מרגיש לא בנוח. תמיד לא מאושר, תמיד לא מסופק, תמיד מרגיש שחסר לי, תמיד....  יש לזה הרבה סיבות. אבל אני באמת בן אדם טוב שעושה טוב ושעושים לו טוב, ואין שום סיבה שאני ארגיש כ"כ מתוסכל. אז למה?
הסיבה הדתית- אם זה בגלל שאני מוציא זרע לבטלה וזה פוגם לך באושר וגורם לך תמיד לחשוב שהוא נמצא במקום אחר?
הסיבה הרוחנית- האם זה בגלל שאני לא מסוגל להסתדר עם הנפש שלי ועם נפשות אחרות?
הסיבה הקיומית- האם זה בגלל שאני בד"כ לבד?
הסיבה הסוציולוגית- האם זה בגלל שאין לי הרבה חברים?
הסיבה הפסיכולוגית- האם זה בגלל שאני חושב יותר מידי ומרגיש פחות מידי?
הסיבה הרפואית- האם זה בגלל שאני לא אוכל כמו שצריך ואני חי על פחמימות ולא עושה ספורט ולא אוכל בשר ומאבד את חיי?
הסיבה הפנימית- האם זה בגלל שחסרה לך אהבה?
הסיבה החיצונית- האם זה בגלל שאתה לא שלם עם המראה שלך?
הסיבה הראשונית- האם זה בגלל שאתה לא מסתדר עם המשפחה שלך ?
הסיבה המסכמת- האם זה בגלל שרוב הזמן אתה מול המחשב ורואה המון סרטים?
הסיבה המציאותית- האם זה בגלל שאיבדת את התמימות ואת האמונה? 

והסיבה שלי היא- אין  לי סיבה. יש לי המון סיבות להיות מתוסכל, אבל מה זה משנה עכשיו לעזאזל. יש לי מבחן בבגרות בתנ''ך- ואני פה אצל סבא שלי שילמד אותי. וואו, אני סובל פה. וואו, כמה שהוא לא מבין דברים. וואו, כמה שמשעמם לי פה. וואו, כמה שלא נוח לי פה. וואו, כמה שאני מעדיף לחזור הביתה. וואו, כמה חבל שזה לא יקרה.

אני פה בשביל השקט, בשביל ההתנתקות, אבל זה לא קורה. כל מה שסבא שלי רוצה בחייו זה ללמוד תנ''ך או ללמד תנ''ך. והוא לא יודע. יש לי חוברת מסוכמת- הוא בוחר לקרוא מהתנ''ך ולהתעמק במפרשים. לאחר שעושים זאת, הוא עובר שוב על החוברת. הוא שואל אתי שאלה מהחוברת, ומקריא את תשובתה מבלי להנהן ולהתקדם. וגם שאני עונה תשובה נכונה- הוא מנסה כמה שיותר לתקן ושום דבר לא מושלם. לעזאזל, בן אדם מכור לתנ''ך, אבל כשזה מגיע לתנ''ך הוא מתייחס לזה כאילו זה תורה קדושה. אה. נכון. זה באמת תורה קדושה. אבל עדיין, אני לא נהנה ללמוד איתו. לא רוצה. וישאלו, "מעדיף להכשל בבחינה?" ויענה- אין לי מושג. הבחינה בעוד חודש ואני בינתיים לא יודע אפילו את החומר, ושתבינו - סבא שלי לא מבין אותי בשיט. הבן אדם חי על פלנטה אחרת. שעתיים אני מנסה להסביר לו שיש לי בעית קשב, ורק אחרי שלמדנו עשרה שיעורים הוא בא אליו אומר לי, "יש מצב שיש לך בעיות קשב וריכוז?" לא בן אדם, סתם אני מנדנד רגליים וזז כל שניה בשיעור, תמשיך. והוא גם לא מבין שריטלין עושה תופעות לוואי. והכי גרוע, הוא לא מבין שאני לא יודע כלום על התנ''ך, ואני מסביר לו שוב ושוב והוא לא מבין.

ג'יזס, אני צריך לכתוב את זה על ספר ולהביא את זה לעם ישראל בהר סיני כדי שאתה תבין?

אבל זה לא בסדר. הוא משקיע, הוא אדם טוב, הוא גם מסביר טוב. זה אני הבעייתי, זה תמיד אני. אבל מה אני כבר יכול לעשות? 

כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: